מאכלים ספרדיים
עושים סדר בתפריט
כשנמצאים במדריד לומדים מהר מאוד שכמעט בכל פינה נמצאת מסעדת טאפסים מקומית. מרגע הגשת התפריט או במהלך הישיבה על הבר מתגלה לנו עולם ומלואו ומגוון מנות שלא מוכרות לנו.
אז כיצד נדע לבחור מתוך השפע? מה ספרדי טיפוסי ומה מיוחד?
לפניכם רשימה קטנה למספר סוגי טאפאס, ששום ביקור בספרד לא יכול להיחשב שלם בלעדיהם.
סוגי מאכלים ספרדיים שונים
טורטיה אספניולה
האומלט הספרדי נחשב לארוחת פועלים עשירה המבוססת על תפוחי אדמה מטוגנים שנבלעים עמוק בתוך אומלט גבוה. האומלט כל כך גדול עד שנהוג להגיש רק פרוסה ממנו והפנים שלו צריך להיות רוטט ונוזלי בהתאם למידת עשייה, ממש כמו בסטייק.
בנוסף לביצים ולתפוחי האדמה הטורטיה אספניולה מכילה לעיתים גם בצל (מלחמה בין אוהבי הבצל למתנגדיו), בחבל הבאסקים נהוג להוסיף אליה שרימפס, ובצפון ספרד מתגברים בפלפל ירוק ואדום.
קרוקטס
מאכל ספרדי המעוצב בצורת גלילית או דיסקית שטוחה עגולה או אליפטית, ומטוגן בטיגון עמוק. הקרוקטס מבוססים על רוטב בשמל אותו מחממים עם שמן זית אליו מוסיפים בהדרגה קמח, חלב ציר עוף, פלפל ומלח עד שהתערובת מסמיכה.
לתערובת הבשמל אשר נמסה בפה בזמן האכילה מוסיפים מילויים שונים שהם תלויי אזור ומסורת על פי בחירה - בשר טחון, חמון, פירות ים, דגים, גבינה, ירקות ועוד.
פלפלי פדרון
פלפלי הפדרון מגיעים מאזור הכפר פדרון אשר נמצא בחבל גליסיה שבצפון ספרד. הפלפלים ברובם קטנים (5 ס"מ) וצבעם נע בין ירוק, כתום ואדום, תלוי בזן הספציפי ובתנאי ההבשלה.
הפלפלים הזעירים עוברים טיגון מהיר בשמן זית, נבזקים במלח גס ומוגשים לשולחן. זהו הלהיט הנוכחי בכל טאפאס בר וייחודם של הפלפלים הוא מידת החריפות המשתנה שלהם - רובם בעלי חריפות מתונה למדי, ומיעוטם חריפים מאוד. הספרדים קוראים לתופעה "רולטה ספרדית" כן על פי המסורת, מי שהחריף נופל בחלקו חייב לשלם בעד המשקאות של השולחן כולו.
חמון איבריקו
החמון הוא ירך חזיר מומלחת ומיובשת, שמגיעה במגוון מסחרר של שמות ואיכויות. הירך נפרסת דק, לפרוסות בגוון של בורדו עמוק, שטעמן מתקתק-מלוח ומרקמן, כשהחמון מעולה, נמס בפה.
החמון איבריקו שנחשב לאיכותי ביותר הוא ירך של חזיר בר שגדל במערב ספרד. התזונה של החזירים הללו עשירה באצטרובלים, פטריות, עשבים ודשא, אשר יוצרים בשר עם מעט שומן רווי. כל ירך חזיר כזו מיובשת במשך שנתיים לפני שהיא מגיעה לשוק ומחירה גבוה מאוד.
פאייה
הפאייה היא מנת אורז עם תוספות משתנות שמגיעה מחבל ולנסיה. במרוצת השנים הפכה למנת הבית של יורדי הים אשר ניצלו את שאריות הדגה שלהם (סרטנים, קונכיות, לובסטרים) לכדי מחבת ענקית עם אורז. המנה הפכה כה פופולרית עד שבספרדית המלה "פאייה" הפכה שם נרדף למחבת.
בעבר המאכל היה נחשב ל"גברי" מאוד משום ששימש את מי שיצאו לצוד או לדוג אך כיום יש בו אלמנט פמינסטי. בימי ראשון בולנסיה נהוג שהגבר לבדו מחויב לבשל לאשתו את המנה.
צ'ורוס
קינוח ספרדי טיפוסי העשוי מבלילת בצק אשר מושלכת לסיר שמן רותח ומטוגנת מספר דקות. על פי האגדה הצ'ורוס הראשונים טוגנו בצפון ספרד על ידי רועי צאן שהיו משליכים את שאריות הבצק שלהם על מחבתות על האש ומעצבים בצורת אזני כבשה. הצ'ורוס נחשב לקינוח הספרדי הלאומי, הוא נאכל בעיקר בשעות הבוקר ומצרפים אליו בדרך כלל תערובת שוקולד חם לטבילה.
